לימודים 1 עד 7
- 1שחרור אסירהיום האחרון עד הצליבהמתי 27.15-19
- 2התעקשות הסנהדרין, גזר דין רשמיהיום האחרון עד הצליבהמתי 27.20-25
- 3ההתעללויות השונות וההלקאההיום האחרון עד הצליבהמתי 27.26-31
- 4מאמציו של פילטוס להציל את ישועהיום האחרון עד הצליבהיוחנן 19.4
- 5כתובת פילטוסהיום האחרון עד הצליבהלוקס 23.37-38
- 6הדרך אל הר גולגתא, עזרתו של שמעון הקירניהיום האחרון עד הצליבהמתי 27.22
- 7הצליבההיום האחרון עד הצליבהמתי 27.22
-
PER345
שחרור אסיר
במשפטו של ישוע בפני פונטיוס פילטוס, השליט הרומי מנסה לנצל את מנהג הפסח לשחרר אסיר כדי להימנע מלהרשיע את ישוע. הוא מציע להמון לבחור בין ישוע לבר-אבא, פושע ידוע לשמצה, מתוך הנחה שהעם יבחר נכון. התערבות אשתו מחזקת את היסוסיו. סצנה זו, המעידה עליה כל ארבע הבשורות, ממחישה את מניפולציית הרשויות הדתיות ומטילה מראש אור תיאולוגי על התמורה הגואלת.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.39 (תנ״ך עברי מודרני) :הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חפשי בפסח היש את נפשכם כי אשלח לכם את מלך היהודים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER346
עקשנות הסנהדרין, גזר דין רשמי
PER346 מנתח את גזר הדין הרשמי על ישוע מידי פונטיוס פילאטוס תחת הלחץ העיקש של הסנהדרין. בירושלים, ביום שישי בבוקר, ההמון, שהודרך בידי המנהיגים הדתיים, דורש צליבה. פילאטוס, לכוד פוליטית, נכנע על אף היעדר עילה מוצדקת. המחקר עוסק בעיוותי המשפט ובשאלה הכרונולוגית של ‘השעה השישית’ ביוחנן 19.14, מתוך גישה סינופטית לארבע הבשורות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.23-25 (תנ״ך עברי מודרני) :ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER347
ההתעללויות השונות והמלקות
PER347 מנתח את ההלקאה ואת ההתעללויות שנעשו בישוע בפרטוריון של פונטיוס פילאטוס, בבוקר יום שישי של ייסורי ישוע. זהו נוהג רומי מקובל שקדם לצליבה, והעינוי מלווה בלעג החיילים (כתר קוצים, גלימת ארגמן). המאמר משווה בין הסיפורים של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן בגישה סינופטית, ומדגיש את האלימות המוסדית הרומית ואת הכבוד ששמר ישוע למרות ההשפלות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.6-19 (תנ״ך עברי מודרני) :ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER348
מאמצי פילטוס להציל את ישוע
הפריקופה PER348 בוחנת את ניסיונותיו החוזרים של פונטיוס פילטוס להציל את ישוע בעת המשפט מול הפרטוריון בירושלים, בבוקר של יום שישי. בהתבסס בעיקר על יוחנן 19.4-15, היא מתחקה אחר הלחצים הפוליטיים והדתיים שמביאים את פילטוס לגזור את דינו של ישוע חרף הכרתו בחפותו. קטע זה חושף את המתח בין צדק, כוח פוליטי וסמכות דתית בימי ייסורי המשיח.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.15-30 (תנ״ך עברי מודרני) :ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER349
הטיטולוס של פילטוס
הטיטולוס של פילטוס הוא השלט שהוצב על צלבו של ישוע ועליו הכתובת 'ישוע מנצרת, מלך היהודים', שנכתבה בעברית, בלטינית וביוונית. פילטוס כופה את הנוסח הזה חרף מחאת הכוהנים הגדולים, ובכך הוא מחזיק בסמכות סמלית לאחר שנכנע בעניין גזר הדין. מעשה זה מגלה אירוניה טרגית: הכתובת מכריזה בפומבי על מלכותו של ישוע ברגע מותו ממש.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.11-15 (תנ״ך עברי מודרני) :והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER350
הדרך אל הר גולגולתא, עזרתו של שמעון הקירוני
PER350 בוחן את דרכו של ישוע אל הר גולגותא, מן הפרטוריון של פילטוס. ישוע, שנחלש מההלקאה, אינו יכול עוד לשאת את צלבו לבדו. החיילים מגייסים בכפייה את שמעון הקורנאי. לוקס מזכיר נשים בוכיות בקהל, ומתי מספר על סירובו של ישוע לשתות משקה מרדים. מרקוס מציין את שמעון כאביהם של אלכסנדר ורופוס, דמויות מוכרות בקהילות הנוצריות הראשונות. סינופסיס של מתי, מרקוס ולוקס מאיר את הפרק הזה, הקודם מיד לצליבה, שזמנה ביום שישי בבוקר, בסביבות השעה 9.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.21-23 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER352
הצליבה
הפריקופה PER352 מנתחת את צליבתו של ישוע בהר גולגולתא דרך ארבע הבשורות. היא מתארכת את האירוע סביב השעה 9 בבוקר של יום שישי, ובוחנת את התגשמות הנבואות (ישעיהו 53,12; תהילים 22,19), את הפרטים הטכניים של הצליבה, את הכתובת המלכותית ואת הלעג של העדים. קריאה סינופטית קפדנית המקשרת בין היסטוריה, כרונולוגיה ותיאולוגיה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.17-18 (תנ״ך עברי מודרני) :וישא את צלבו ויצא אל המקום הנקרא מקום הגלגלת ובלשונם גלגלתא׃ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע בתוך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org